פסק-דין בתיק עב"ל 23908-10-12

השופטת רונית רוזנפלד

1.      המערער טוען כי ביום 3.5.09, בהיותו בעבודה, הרים שק מלט וכתוצאה מכך נפגע בעמוד השדרה. לטענתו, יש להכיר באירוע זה כתאונה בעבודה. בית הדין האזורי בחיפה דחה את תביעת המערער, בקובעו כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו (השופט אסף הראל ונציגי הציבור מר עמי בריל ומר מיקי חקלאי; בל' 7061-12-11). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו, בו אנו מתבקשים לקבוע כי למערער אירע אירוע תאונתי בעבודה.

התשתית העובדתית והאירוע שבמחלוקת

2.      המערער, יליד 1959, עבד במועדים הרלוונטיים לתביעתו כקבלן בניין עצמאי. לפי הנטען על ידו בבית הדין האזורי, ביצע בחלקת קרקע בטבעון עבודות שיועדו לבניית שתי יחידות דיור. יחידה אחת יועדה ללקוח ובעדה שולם לו שכר. את היחידה השנייה ייעד המערער לעצמו, על מנת למוכרה. לטענת המערער, ביום 3.5.09 הרים שק מלט בעת עבודתו, ונפגע בעמוד השדרה (להלן: האירוע). ביום 24.8.09 נותח המערער בגבו. לאחר שלא חלה הטבה במצבו, נותח המערער פעם נוספת ביום 12.10.09.

3.      המערער הגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד) לתשלום דמי פגיעה. תביעתו נדחתה, מן הטעם שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה. אף אם היה אירוע תאונתי, אי הכושר אינו תוצאה של האירוע אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי. כנגד החלטת המוסד הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי.

התיעוד הרפואי

4.      מפסק הדין עולה כי לפני בית הדין האזורי הוצגו תיעוד רפואיכמפורט להלן:

א.     סיכום ביקור מיום 6.5.09, חתום על ידי דר' רמי לוי. במסמך מצוין כדלקמן: " תלונות: כאבים בעכוזים מיזה [כך במקור, ר.ר.] שבועיים לאחר הרמת משא בעבודה, טופל בנרות וולטרן ללא שיפור. ... ממצאים: בדיקת עמ"ש ללא ליסט עגבלה [כך במקור, ר.ר.] בתנועה בגב SLR - מימין 80, 80 משמאל, כוח גס שמור החזרים תקינים ושוים דו"צ תחושה שמורה. רגישות בעכוזים. אבחנות: LOW BACK PAIN" (להלן: מסמך דר' לוי).

ב.      מכתב שחרור מבית החולים לניאדו מיום 2.6.09, שהוצא בעקבות אשפוז המערער בתאריכים 25-27.5.09, נרשם תחת הפרק 'מחלה נוכחית' כי " 3 ימים טרם קבלתו הרים משקל כבד בעבודה ובהמשך הופיעו כאבים בגב התחתון עם הקרנה לרגל שמאל. הופנה לבית חולים". במכתב זה נמתח בכתב יד קו על פני המילים " 3 ימים" וליד המחיקה נרשמה המילה " שבועיים". ליד התיקון הוטבעה חותמת (להלן: מכתב השחרור).

ג.       מסמך מאת דר' יורם פולמן מיום 4.6.09 שכותרתו " תשובת יועץ", בו נרשם " בבדיקה שנעשתה ב: 04/06/2009 עקב: כאב גב תחתון + רגל שמאל מזה חדשיים ... אבחנה: LOW BACK PAIN". על גבי המסמך נמחקו האותיות 'ים' במילה 'חודשיים' (להלן: מסמך דר' פולמן).

ד.      מסמך סיכום ביקור מיום 6.8.09 מאת דר' גיפשטיין, מומחה בכירורגיה אורטופדית. במסמך זה נרשם כי המערער " סובל מכאבי הגב התחתון עם הקרנות לרגל ימין. הכאבים החלו מלפני כ-5 חודשים בעקבות ____" (להלן: סיכום ביקור אצל דר' גיפשטיין).

ה.     תעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 11.8.09, אשר ניתנה על ידי דר' מיכל טנא, ולפיה " ב3 למאי כשהרים משא כבד בעבודה, החלו כאבי גב תחתון פנה וטופל עי דר רמי לוי מאותו יום" (להלן: תעודה ראשונה לנפגע בעבודה).

ו.       מסמך מאת דר' גיפשטיין מיום 9.11.09, שכותרתו " מכתב שחרור/סיכום מחלה" בו נרשם "סיכום מחלה: חולה שסובלת [כך במקור, ר.ר.] כאבי גב והקרנה לרגל ימין מזה שנה", שהוצא לאחר שהמערער נותח בגבו (להלן: מכתב סיכום מחלה).

פסק הדין של בית הדין האזורי

5.      בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער בהסתמכו בעיקר על תיקו הרפואי, בו לא נמצאה תמיכה לגרסתו בדבר קרות אירוע תאונתי שבעקבותיו החל לחוש בכאבים בגבו. בית הדין האזורי סקר אחד לאחד את המסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו, תוך שהוא מצביע על אי ההתאמות בין המפורט בהם, ובין גרסת המערער. אשר ל מסמך דר' לוי, שנערך שלושה ימים לאחר האירוע הנטען ואין בו כל התייחסות אליו, נקבע, שלאור סמיכות הזמנים בין האירוע ובין הפניה לטיפול רפואי היה מקום לצפות שהמערער ימסור לרופא נתונים מדויקים בנוגע למועד קרות האירוע. חרף זאת נרשם כי התלונות קיימות מזה שבועיים. המערער לא נתן בעדותו הסבר משכנע לפער זמנים זה. בית הדין הפנה ל מכתב השחרור בו נערך תיקון במועד האירוע, וקיבל את טענת המערער כי התיקון שנערך במסמך בוצע על ידי גורם מוסמך בבית החולים. עם זאת נקבע, כי גם לאחר התיקון האמור אין חפיפה בין תלונותיו של המערער בבית החולים בנוגע למועד קרות האירוע ובין המועד הנטען בכתב התביעה שהגיש. על פי תלונת המערער בבית החולים האירוע התרחש בסמוך ליום 11.5.09, ובכתב התביעה טען כי האירוע ארע ביום 3.5.09. בית הדין היה סבור כי יש להקנות משקל משמעותי לפער זמנים זה, משום שהמערער אושפז בסמוך למועד האירוע הנטען, כך שלא ניתן לייחס לו שכחה הנובעת מחלוף הזמן. כמו כן, יש להניח כי התיקון שנערך בכתב יד על גבי מכתב השחרור נערך בעקבות בקשתו, ועל כן היה מקום לצפות כי ידייק. אשר ל מסמך דר' פולמן, שגם בו תוקן המועד בו החל המערער לסבול מכאבים, נקבע כי ניתן היה לצפות שדר' פולמן יטביע את חותמתו וחתימתו בסמוך לתיקון שנערך בכתב יד. אלא, שחותמת וחתימה כזו לא מופיעות ליד התיקון, והמערער לא הוכיח כי התיקון נערך על ידי דר' פולמן. בקשר למסמך סיכום ביקור אצל דר' גיפשטיין צוין, כי המועד הנזכר בו מייחס את תחילת התלונות לתחילת חודש מרץ 2009. למערער לא היה הסבר לפער זמנים זה, והוא גם לא שלל כי יתכן שהדבר נבע מטעות שלו עצמו. נקבע, כי אין מדובר בפער זמנים זניח, וכי באנמנזה כלל לא צוין שמקור התלונה הוא פגיעה בעבודה.

         בית הדין קבע עוד כי אין לתת משקל לאמור ב תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בו נרשם כי כאבי הגב מהם סובל המערער החלו ביום 3.5.09, הוא יום האירוע, כאשר הרים משא כבד בעבודתו. זאת משום שהמערער מסר גרסאות שונות באשר למועד קרות האירוע במסמכים הרפואיים שנערכו לפני מועד הוצאת התעודה. אשר ל מכתב סיכום המחלה, בו נרשם שהמערער סובל מכאבי גב והקרנה לרגל ימין מזה שנה, נקבע כי אין בו התייחסות למקור הכאבים שהוא בפגיעה בעבודה, והמועד הנזכר בו מייחס את תחילת הכאבים לחודש נובמבר 2008. על כן, אין הוא עולה בקנה אחד עם גרסת המערער בדבר קרות אירוע תאונתי ביום 3.5.09.

6.      בית הדין הוסיף, כי למרות שהוגשו מטעם המערער שני תצהירים של עדים מטעמו, המצהירים, שהם אביו של המערער וכן עובד בשם חאלד מולחם, לא התייצבו למתן עדות לפני בית הדין, ועל כן אין לייחס משקל כלשהו לתצהיריהם.

לאור כלל האמור קבע בית הדין כי המערער לא הוכיח כי ביום 3.5.2009 אירע לו אירוע תאונתי כנטען על ידו. לפיכך דחה בית הדין האזורי את התביעה.

עיקר טענות הצדדים בערעור